להיות לאה שנירר

במופע של ענת איזנברג "גוש 50", הצופים מתחזים לרוכשי דירות במגדל יוקרה

שני ליטמן
שני ליטמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שני ליטמן
שני ליטמן

בוקר חמים במתחם צמרת בתל אביב. על הדלפק בבית הקפה רביבה וסיליה מונחת תצוגה מעוררת תיאבון של עוגות קטנות שנראות כאילו יצאו מתוך ציור. חלל הקפה והמרפסת מלאים בנשים לבושות לבן שיושבות בנחת על ארוחת בוקר ובגברים שמנמנים שמדברים בטלפונים סלולריים. לאה שנירר מתוכנית הטלוויזיה מעושרות נכנסת בדרמטיות כאילו מישהו לחץ על הכפתור בשלט. המשחק המפתה הוא לנסות לנחש מי מהנוכחים באמת גר באחד המגדלים היוקרתיים שמקיפים את הקניון הקטן, ומי הגיע לכאן כדי להשתכשך קצת באבק שמפזרים הבנאים שעומלים על בנייתן של עוד ועוד צמרות מגורים במתחם. הכל כאן גבוה, או מתיימר להיות. אפילו גני הילדים העירוניים, שבמקומות אחרים בעיר נקראים בשמות של חיות חמודות, מקומות בארץ או צמחים, זכו כאן לתואר "פיסגה", "מרום" ו"צמרות". המסר ברור – מבחינה גיאוגרפית המתחם נמצא אולי בגובה פני הים, כמו שאר העיר, אבל מבחינה מהותית, מדובר ברמה אחרת לגמרי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ