ראיה חותכת |

וידוי, במובן המעניין שלו

“בדרך להורים”, 13 ביולי, צילום: ענת עינהר, אינסטגרם

טל ניב
טל ניב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טל ניב
טל ניב

על הירכיים הלבנות של האשה כתמי שמש זעירים שבזעירים. העור שמעל לברכיה לבן ורך, העור שמתחת לברכיה צרוב־שמש. ירכיה אינן פשוקות, אבל הן רכות. מוטות מעט שמאלה. כף יד יפה, שחומת עור חלק, מושחלת ביניהן. לתצלום הזה, המתאר את הנגיעה במושב הקדמי של המכונית שלהם, קוראים “בדרך להורים”, וכמו הסיפורים הקצרים הטובים מאוד של ענת עינהר, שצילמה את עצמה ואת בעלה יואב עינהר בשבת, 13 ביולי, הוא מדויק. זהו תצלום מעודן ומחוספס, מאופק וגלוי, נועז ומעוּבד בעת ובעונה אחת. בשר הירכיים המפושק יוצר צורה אובאלית יפה במרכז, עורקי כף היד נראים בבירור. הטלפון של המכונית מיושן, סימן חברת התקשורת מוטבע עליו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ