מי צריך את בוטיצ’לי בירושלים?

הסערה שקמה סביב ביטול הגעתו של הציור הבודד של אמן הרנסנס מאיטליה לישראל, מזכירה שתערוכות נוצצות עם שמות מפוצצים לא מקדמות תרבות וידע - אלא עריצות ושיווק

תומאזו מונטנארי וספי הנדלר
תומאזו מונטנארי וספי הנדלר

הממשלה האיטלקית החליטה בשבוע שעבר למנוע את השאלתו לישראל של “הבשורה” - ציור קיר פרי מכחולו של אחד מגדולי האמנים של הרנסנס האיטלקי, סנדרו בוטיצ’לי בן העיר פירנצה. הפרסקו גדול־הממדים, יותר מחמישה מטרים אורכו וכמעט שני מטרים וחצי גובהו, צויר ב–1481 עבור בית החולים סאן מרטינו אלה סקלה שבפירנצה, קרוב לוודאי אחרי שמגפת דבר שהיכתה בעיר חלפה. בוטיצ’לי קיבל את ההזמנה להוציא אל הפועל יצירה שהיתה מעין הכרת תודה לבתולה שהגנה על המאמינים. הוא הציג את הבשורה למרים בתוך רקע ארכיטקטוני מדויק ואלגנטי, עם הצצה לחדר השינה של אמו לעתיד של ישו וגם לנוף המוקפד שנפרש מאחורי המלאך גבריאל נושא הבשורה - ועשה זאת באחת מנקודות הזמן המרתקות ביותר בקריירה העשירה שלו, כאשר הוא מתקרב לחצרו של שליט העיר לורנצו המפואר דה מדיצ’י.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ