בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פעם סופגניות היו לביבות ולביבות סופגניות

הלביבה היתה עשויה קמח וגבינה, הסופגנייה היתה עוגיית חמאה, וכל אחת מהן ייצגה את האחרת. אבל כשהספינג' המרוקאי ניצח, קיבלנו את הסופגנייה המוכרת והאהובה

5תגובות

המקור העברי הקדום ביותר שמזכיר מאכל דמוי סופגנייה הוא ספר שמואל ב', שם תמר מכינה לאחיה למחצה אמנון מאכל שכנראה הזכיר את הסופגנייה אבל נקרא דווקא "לביבה", כנראה מהמילה "לב", על שום הדמיון לצורה. "וַתִּקַּח אֶת הַבָּצֵק וַתָּלָשׁ וַתְּלַבֵּב לְעֵינָיו וַתְּבַשֵּׁל אֶת הַלְּבִבוֹת. וַתִּקַּח אֶת הַמַּשְׂרֵת וַתִּצֹק לְפָנָיו" (י"ג, ח'-ט'). על פי הכתוב, תמר חלטה את הבצק ואז טיגנה אותו ב"משרת", כלומר מחבת. תמר לא יכלה לקרוא ללביבות ״סופגניות״ מכיוון שעת נכתב ספר שמואל ב׳ לא הכירו אבותינו את...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו