בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כל מה שהמדע יודע להגיד על מותר האדם מן החיה

עד כמה אנו שונים מקרובינו השעירים, שוכני העצים? האם לתוכי המדבר יש שפה? והסנאים האוגרים אגוזים חושבים על המחר? אורן הרמן בוחן ספר חדש של הפסיכולוג תומס סודנדורף המנסה להשיב על השאלה שמטרידה את האנושות מאז הגעתם של ראשוני קופי האדם למערב: האם מותר האדם מן הבהמה, או אין?

90תגובות

“מורי ורבותי, חברי האקדמיה! כבוד עשיתם לי בהטילכם עלי להגיש לאקדמיה דין־וחשבון על ראשית חיי בתקופתם הקופית”. כך נפתח הסיפור הקצר מאת פרנץ קפקא, “דין וחשבון לאקדמיה” ‏(מתוך: “סיפורים ופרקי התבוננות”, הוצאת שוקן תשכ”ה, תרגום: ישורון קשת‏). הקוף, פטר האדמוני שמו, נלכד בחוף הזהב באפריקה בידי משלחת ציידים, נורה והושלך צולע לתוך כלוב על סיפון הביניים של אונייה, ועד מהרה למד שתקוותו היחידה היא לחקות את שוביו. “לירוק למדתי כבר בימים הראשונים”, הוא נזכר. “לעשן מקטרת ידעתי עד מהרה כזקן ורגיל”....



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו