בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העיירה שמחבקת פגועי נפש, כבר 700 שנה

במשך מאות שנים טיפלה העיירה הבלגית הקטנה חֵיל בפגועי הנפש על ידי שילובם המוחלט של החולים בחיי היום־יום ואימוצם כבני משפחה. מדוע זכו השיטות המיושנות ויוצאות הדופן שלה להצלחה גדולה, ולמה דווקא עכשיו - כשהיתרון הברור של סוג הטיפול הזה בולט מאי פעם - העיירה משתנה?

7תגובות

במרחק חצי שעת נסיעה ברכבת האטית מאנטוורפן, מוקפת שדות מישוריים, מאוכלסים בדלילות, נדמית חֵיל (geel) כמו עיירת שוק בלגית שקטה ונקייה אך חסרת כל ייחוד. למרות זאת, יש לה סיפור יוצא דופן. במשך יותר מ–700 שנה הכניסו תושבי העיירה את חולי הנפש והנכים לביתם, כאורחים או כ"דיירים". לעתים שהו במקום כמה אלפי אורחים כאלה, שהגיעו מכל רחבי אירופה. כיום מתגוררים שם כמה מאות מהם, חולקים את חייהם עם המשפחות המארחות במשך שנים אחדות, עשורים אחדים, אפילו חיים שלמים. אחד הדיירים חגג לאחרונה 50 שנות מגורים...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו