שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מדוע עדיף שהורים לא יתערבו בלימודים של ילדיהם

שני חוקרים אמריקאים שבחנו איך משפיעה מעורבות ההורים על הישגיהם הלימודיים של ילדיהם חזרו עם מסקנה מעודדת: תנו לילדים להסתדר לבד, אתם לא עוזרים להם בכל מקרה

נעמי דרום
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נעמי דרום

כשקית רובינסון היה תלמיד בית ספר, בשנות ה–80 בדרום קליפורניה, הוריו לא עזרו לו בשיעורי הבית. שניהם לא היו בוגרי קולג', וכאפרו־אמריקאי, מבחינה סטטיסטית היה לרובינסון סיכוי נמוך יותר להגיע לחינוך אוניברסיטאי בעצמו. אמו לא דיברה איתו הרבה על בית ספר אבל נהגה להחמיא לו על ציונים טובים. אבא שלו טרח להבהיר לו כמה בית הספר חשוב, אבל הוא עשה עוד משהו, קטן אך מכריע. "כשהבאתי הביתה שיעורי בית, אבי היה מוודא שאני מוחק כמו שצריך, בלי להשאיר סימנים", מספר רובינסון, בן 38, כיום פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת טקסס באוסטין, בראיון טלפוני. "עד היום, באופן מפתיע, זה אחד הדברים שהכי זכורים לי. אני חושב שזה העביר לי מסר חשוב: שאני צריך להיות גאה בעבודה שלי, שחינוך צריך לבוא עם משמעת. זה נשאר איתי מגיל צעיר ועזר לי להישאר חדור מוטיבציה. זו אחת הסיבות שלקחתי את החינוך שלי ברצינות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ