ראיה חותכת

מה תעשה מי שאין לה קרניים

אנג'לינה ג'ולי, צילומים מתוך "מליפיסנט", קולנוע רב חן דיזנגוף, מדי יום; מיק ג'אגר ורון ווד, פארק הירקון, 4 ביוני, ג'קי גואז

טל ניב
טל ניב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
טל ניב
טל ניב

1. ובתוך גרנדיוזיות יש רגש. בתוך פאר והדר יש מהות. בתוך הליכה בגדולות, יש כוונה. "מליפיסנט" הוא סרט שיש בו לב פועם. וצפייה בו היא צפייה באופרה. ויש הרגע הזה, שבו אנג'לינה ג'ולי — המולכת בפרויקט הקולנועי־התרבותי המחושב הזה, המבקש לעצמו פרשנות מסוימת, המפציר בצופים לקבל את "מסרו" ולהתעלם מסתירותיו — מבינה שמשהו נכרת ממנה. מגופה. חברה, הנער השאפתן, הטיל בה מום. והבכי שלה, אבלה, קורע לב. הזעקה שלה כמעט בלתי אפשרית לצפייה. ובחושך, באולם, הבטנו מעל ראשי הילדות, ומעל ראשו של הילד, וראיתי שאחותי רואה. ובוכה. גם.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ