מיהו טרוריסט ומי לוחם חופש

בנימין נתניהו צודק (הנערים נחטפו על ידי טרוריסטים) וגם ח"כ חנין זועבי צודקת (הם לוחמי חופש). על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על מלחמה וטרור, ואיך טרגדיה אנושית הופכת לתסבוכת אסטרטגית

גדעון ארן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
גדעון ארן

לקראת סוף החודש הזה, ב–22 ביולי, תופיע ב"הארץ" כמדי שנה המודעה הקטנה הבאה: "היום מלאו 68 שנים להריגתם של 91 אנשים חפים מפשע, יהודים ערבים ונוצרים, בפיצוץ מלון המלך דוד בירושלים - פיגוע הטרור הגדול ביותר שנעשה בארץ ישראל. זכר ההרוגים עמנו לעד. על החתום: משפחת צבי שמשי ז"ל".

האזרח צבי שמשי, פקיד, היה בין הקורבנות באותו פיגוע בקינג דיוויד שבוצע על ידי האצ"ל. את המודעה גזרתי לפני שנים מהעיתון והיא נעוצה מאז על לוח במשרדי, לצד ציטוטים אחרים המציעים זווית התבוננות אירונית, חתרנית. המודעה מתכתבת עם הדברים שלהלן, הנחתמים בשולי פרשת חטיפת שלושת תלמידי הישיבה בשטחים, טרגדיה אנושית ההולכת ומתגלגלת לתסבוכת אסטרטגית. את ההערות הבאות יש לקרוא במיוחד על רקע השערורייה הציבורית שהתפתחה בעקבות הכרזת בנימין נתניהו ש"הנערים נחטפו על ידי ארגון טרור" ותגובת חנין זועבי ש"החוטפים אינם טרוריסטים". ניתוח הפולמוס הלוהט מזה כשבועיים מספק הזדמנות להבהרה מושגית ולתיקון שגיאות נפוצות שהשתלטו על השיח המקומי והעולמי בנוגע לטרור. אני מבקש לתקן את הטעות, או ההטעיה, המשותפת לנתניהו וזועבי, לחסידיהם ומבקריהם הרבים, מימין ומשמאל. הן הח"כית הפרובוקטיבית, והן ראש הממשלה ושאר בכירים המסתערים עליה בחמת זעם, מונחים על ידי אותה הטיה רווחת שיש לה ממד אתי והשלכות פוליטיות.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ