כדורגל הוא המשך המלחמה בדרכים אחרות

לאורך ההיסטוריה האנושית נקשר הכדורגל לאלימות ולדרמה אנושית. זה לא הפך את המשחק לנושא פופולרי בספרות ובאמנות, אבל כן לחלק בלתי נפרד מהפוליטיקה העולמית

נועה מנהיים
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נועה מנהיים

כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף האלים מנצחים. כך גילו בני הזוג שבנו את המגרש שלהם, תוך הפגנה קטלנית של חוסר שיקול דעת, בדיוק מעל שיבאלבה, ארץ המתים. "מעלינו מקפצים במשחקי הכדור והרעש הוא בלתי נסבל", התלוננו אדוני ארץ תחתיות, והזמינו את השניים למשחק גומלין, שבו גמלו להם בכך שייבשו אותם על ספסל מלובן ולבסוף כרתו את ראשיהם. אך מזרעם נולדו שני "התאומים הגיבורים", מעמודי התווך המיתיים של תרבות המאיה, שעלילותיהם מופיעות ב"פופול ווך", המאגד כמה מסיפורי הבריאה המכוננים שלה. אך הטלאצ'טלי, משחק הכדור העתיק ביותר בעולם, קודם גם לו. עדויות לקיומו מופיעות כבר ב–1500 לפני הספירה, בתחריטים המעטרים את חורבותיהם הנישאות של האולמקים המסתוריים. הם הורישו למאיה ולאצטקים את המשחק האהוב עליהם, שכלליו קבעו כי על השחקנים להעביר את כדור הגומי שלהם מבעד לחישוקי אבן בעזרת מותניהם בלבד. למרות השמועות שהפיצו הקונקיסטדורים, הטלאצ'טלי לא שוחק בעזרת ראשים כרותים, אך מאחר שהוא נערך, בדרך כלל, בין לוחמים לשבויים, ומאחר שהקבוצה השבויה סיימה אותו מתחת למאכלת של הכוהן, לא פלא שהספרדים קשרו בינו ובין קורבנות האדם העקובים מדם של הדתות הפרה־קולומביאניות.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ