המושיעה המפתיעה של היישוב היהודי במלחמת העולם ה-1

100 שנה לאחר מלחמת העולם הראשונה, הסיבות לטשטוש חלקה של גרמניה בהגנה על היישוב היהודי בארץ ישראל בימי האימפריה העותמאנית ברורות ומובנות. אבל פרסומיו של פרופ' ישעיהו פרידמן המנוח מעוררים את השאלה אם אחמד ג'מאל פאשה ביקש להשמיד את היישוב היהודי בארץ וחושפים את חלקם של הגרמנים בסיכול תוכניותיו

ניר מן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניר מן

"המלחמה כבר נתנה את אותותיה בארץ ישראל. עוד לא נשמעה אף יריית אבק־שריפה וכבר נפלו מאות קורבנות חללי מגיפות מידבקות שהביאו הנה הגייסות (הטורקיים). רק בא משבר ו'האדם החולה' (טורקיה) הראה כבר את ריקבונו, את חוסר התרבות, את חוסר כישרונו הארגוני". כך כתב בוריס שץ, מייסד בית הספר בצלאל בירושלים, בפרוץ מלחמת העולם הראשונה. בעיצומה של המלחמה הוא הוסיף: "כל המחלה, החולי־רע (כולרה), טיף (טיפוס) הבהרות, בורדם (דיזנטריה), קדחת ושאר מלאכי־החבלה נשכחו מפני הרעב, ורק הרעב הוא שהביא על ירושלים האומללה את כל המחלות האלה... בתי הכנסיות הורידו את כתרי התורה, העטרות והרימונים מספרי התורה, בכדי למכרם לפי המשקל — מכספם עשו ידות לשוטים... את טליותינו חבשו הערביות לראשן, בספרינו הקדושים השתמשו החנוונים לאריזת כל דבר, רצועות התפילין וספרי התורה שימשו עור לסנדלים... את הכל קנו מירושלים הגוועת ברעב בעד פת לחם, ואפילו את בנותיה הטהורות... אמהות מכרו את עצמן בכדי להציל את ילדיהן ממוות... אלפי אלפים מתו ברעב".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ