חזרה לימים שהקומיקס היה ז'אנר אסור

שבוע הספרים האסורים, אירוע שנתי שמדגיש את כוחה של הספרות וחשיבותו של חופש הביטוי, יוקדש השנה לאמנות הקומיקס הבלתי מובנת והנועזת, שממשיכה לסבול מצנזורה

נועה מנהיים
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נועה מנהיים

עננים של עשן שחור סמיך התאבכו מעל חצרו האחורית של הבית הבריטי השלו. נער בן 17 עמד לצד המדורה הקטנה ומירר בבכי בעוד גיליונות הקומיקס האמריקאיים היקרים מפז שלו עולים בסערה השמימה. הם הוחרמו על ידי אביו, לאחר שתפס אותו באותו בוקר משחזר את אחת הסצנות היותר ברוטאליות שמצא בהם "בעזרת" אחיו הקטן, בן 8. השנה היתה 1955, וגיליונות הקומיקס המסמורטטים והמגולגלים, שביצבצו מכיסם האחורי של מכנסי החיילים האמריקאים שהיו בדרך הביתה, אחרי הניצחון במלחמת העולם השנייה, מצאו את דרכם לידיהם של ילדים אנגלים מחונכים, שהכירו עד אז בעיקר את האלימות הניהיליסטית של פאנץ', המריונטה מעוקלת החוטם שנדדה מתיאטרון הבובות הגרוטסקי שלה אל בין דפיהן של חוברות מצוירות. הם לא היו מוכנים לחומרים הקשוחים של קומיקס הפשע והאימה האמריקאי, הגרפי, הציורי והבוטה, שלא הותיר דבר לדמיון — לא את שדיהן הזקורים של עלמות במצוקה, לא את אקדחיהם הזקורים של הגיבורים המסוקסים ולא את גיחוכיהם נוטפי הריר של הנבלים המפלצתיים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ