בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא תורה מסיני

החוק המקראי היה ז'אנר ספרותי נהדר. ולא יותר

עשרת הדיברות, שנת השמיטה, ייבום וחוק הבן הסורר הם מחוקי המקרא הידועים שעליהם לכאורה מבוסס המשפט העברי. אלא שהחוקרת אסנת ברתור טוענת: החוק המקראי מעולם לא היה בשימוש, ולמעשה מדובר בז'אנר ספרותי. הסיפור העתיק של הכתיבה המשפטית

59תגובות

בספר דברים, בצמוד לחוק הייבום, שמתייחס לאלמנה שאין לה ילדים ומחייב את אחיו של הנפטר לשאת אותה לאשה, מופיע חוק נוסף שעוסק ביחסי גבר ואשה. חוק זה נקרא "חוק האשה שהחזיקה במבושים". באירוע הנדון מתוארים שני גברים שמתקוטטים ביניהם, ואשה של אחד מהם שנחלצת לעזרתו של בעלה ושולחת את ידה לאחוז באשכיו של הגבר האחר. הסנקציה הצפויה לאשה כזאת ברורה ומפורטת: קיצוץ כפה, הכף שנגעה. שני החוקים האלה — חוק הייבום ו"חוק האשה שהחזיקה במבושים" — הם חלק ממה שנקרא "החוק המקראי" - אותם טקסטים המופיעים בחמשת חומשי תורה...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו