דרכה המפותלת של המילה "התאקלמות"

מהשיפוע להגדרה גיאוגרפית וממנה למזג האוויר. המילה שמלווה אותנו מעלייה לעלייה

אילון גלעד
אילון גלעד
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אילון גלעד
אילון גלעד

המילה היוונית העתיקה לפועל ״נטה״ היתה קְלִיאוֹ. כדי להפוך פועל זה לשם עצם המקביל למילה העברית ״נטייה״, הוסיפו היוונים את הסיומת "מָה" ובכך יצרו את המילה "קְלִימָה".

היוונים השתמשו בקְלִימָה בדרכים רבות, בהן המטאפורית המקבילה ל״נטייה״ אך גם המוחשית ״שיפוע״, אבל העניין בה מצדנו מגיע דווקא מתחום הגיאוגרפיה. היוונים ידעו שהעולם עגול, ואריסטו, בחיבורו "מטאורולוגיה", חילק את כדור הארץ לשבעה שיפועים, כלומר קְלִימָה: שני קפואים (הקטבים), שני ממוזגים (אירופה־אסיה ואמצע אפריקה) ואחד חם, מסביב לקו המשווה. עם הזמן קיבלה מילה זאת גם משמעות של אזור גיאוגרפי באשר הוא.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ