הסכנה הטמונה בתנועה למניעת פיצוץ אוכלוסין

ב–50 השנים האחרונות קיים כמעט קונסנזוס עולמי כי האנושות לא תוכל להציל את עצמה מבלי להגביל את הילודה. הדרך למטרה הזאת עברה לאורך השנים דרך עיקור בכפייה, הפלות מטעם הממשלה ודילול אכזרי של אוכלוסיות חלשות. האם זה היה שווה?

עודד כרמלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עודד כרמלי

פעם היה טיעון מנצח לשכנע ילדים ישראלים לגמור מהצלחת: הילדים הרעבים בהודו. ולמה יש ילדים רעבים בהודו? כי בהודו יש יותר מדי ילדים. אבל טיעון "הילדים הרעבים בהודו", שבשמו נצטוויתי לחסל כמה וכמה שניצלים בחיי, עדיין משמש מבוגרים כהסבר רציני לפערים בין חברות: חברות נחשלות מפגרות אחר חברות מתקדמות כי יש בהן משפחות עם יותר ילדים. יהודים חילונים, למשל, משתמשים בטיעון הזה כדי להסביר את העוני היחסי בחברה החרדית ובחברה הערבית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ