אם יש חורי תולעים, איפה החברים מהעתיד?

המיתוס הבבלי, התלמוד הירושלמי, "חולית", קארל סייגן וכריסטופר נולן — 
התקווה להתל בחוקי הפיזיקה הולידה פתרונות אלגנטיים יותר ופחות לנסיעה בזמן

נועה מנהיים
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נועה מנהיים

המבקש להגיע ממקום למקום במהירות הבזק ייטיב לעשות אם ימצא לו מקום התבודדות ראוי — פסגת הר שכוח או מערה חבויה — שם יסתגר מפני העולם, בעודו ממלמל מנטרות, מבצע תרגילי נשימה ומזנק על רגליו מתנוחת לוטוס ללא עזרת ידיו. לאחר שלוש שנים לערך יכול הממהר לצאת ממערתו ולרוץ כמו הרוח, אף כי במצב ההתעלות הרוחנית שבו הוא שרוי בשלב זה של הארה, הוא יודע כי התנועה במרחב ובזמן חסרת משמעות היא.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ