בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אם יש חורי תולעים, איפה החברים מהעתיד?

המיתוס הבבלי, התלמוד הירושלמי, "חולית", קארל סייגן וכריסטופר נולן — 
התקווה להתל בחוקי הפיזיקה הולידה פתרונות אלגנטיים יותר ופחות לנסיעה בזמן

7תגובות

המבקש להגיע ממקום למקום במהירות הבזק ייטיב לעשות אם ימצא לו מקום התבודדות ראוי — פסגת הר שכוח או מערה חבויה — שם יסתגר מפני העולם, בעודו ממלמל מנטרות, מבצע תרגילי נשימה ומזנק על רגליו מתנוחת לוטוס ללא עזרת ידיו. לאחר שלוש שנים לערך יכול הממהר לצאת ממערתו ולרוץ כמו הרוח, אף כי במצב ההתעלות הרוחנית שבו הוא שרוי בשלב זה של הארה, הוא יודע כי התנועה במרחב ובזמן חסרת משמעות היא. במקרה שאינו נזיר טיבטי המתרגל את הלונג־גום־פא, אלא דבק במיתוס הבבלי הקדום, הוא יכול לחפש את המנהרה שמצא גלגמש הגיבור...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו