54 עצות לחיים ארוכים (וקצרים) יותר, בחסות המדע

סקירה של התהפוכות, ההברקות והכישלונות של המחקרים האחרונים בתחום

גרטשן ריינולדס
ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
גרטשן ריינולדס
ניו יורק טיימס

אם יום שלישי היום, מעיין הנעורים טמון בתפוחי עץ, באופטימיות, ביין אדום ואולי במעט משקל גוף עודף. אם יום רביעי, עדיף להיות עצבניים ולוותר על הוויטמינים.

כפי שיודע כל קורא עיתונים, המדע שופע מחקרים על אריכות ימים, מפני שרובנו, ובינינו גם המדענים, שואפים לחיות חיים מלאים, עשירים וחשוב מכל — ארוכים. אלא שמדע אריכות הימים עמוס גם במחלוקות וסתירות, שנובעות בחלקן מהקושי לחקור תוחלת חיים באורגניזמים מאריכי שנים, כולל בני אדם. לכן מעדיפים המדענים להתעסק עם יצורים שימיהם קצרים יותר, כמו תולעים עגולות, זבובי פירות, עכברי מעבדה ושמרים. מהמחקרים שערכו בנבדקים אלה החכימו המדענים ולמדו, למשל, שבני אדם אינם
שמרים. חומרי מזון ותכשירים רפואיים שמאריכים חיים ביצור אחד או במעבדה אחת, השפעתם על יצורים אחרים, במקומות אחרים, זניחה עד לא קיימת. ייתכן גם שהמהתלה הגדולה מכולן היא שחלק מפריצות הדרך האלה באו לברך ויצאו מקללות: הן מאריכות חיים אך לא מאטות הזדקנות. בעלי חיים שנתונים במצבים כאלה חיים יותר אבל לא יותר טוב — הם סובלים מחולשה, ממחלות ומפגעי הגיל, רק לא ממוות.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ