הר הבית כתחילתה וסופה של הציונות

קשה לחשוב על העלייה להר הבית במושגים של שיתוף פעולה חילוני־דתי, ועוד יותר קשה לדמיין שותפות יהודית־מוסלמית במקום שבו מבקשים קיצונים להחליף מסגד במזבח כוהני. אבל גם עצם השיבה להר היתה דמיונית עד שמומש החלום הציוני. חלק שני

תומר פרסיקו
תומר פרסיקו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
תומר פרסיקו
תומר פרסיקו

שלושה ימים בלבד עברו מהרגע שהכריז מוטה גור ש"הר הבית בידינו" ועד שהרב האשכנזי הראשי, הרב איסר יהודה אונטרמן, כינס את מועצת הרבנות הראשית וקבע שאסור הלכתית לעלות אל ההר. שבועיים עברו עד שהרב עובדיה יוסף פסק שאסור אף לטוס מעל למקום. העמדה שעל פיה קדושת ההר משמעותה איסור בפועל להתקרב אליו היתה חד משמעית.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ