ראיה חותכת

וייפלו על פניהם

על הנפילה לפני המחסום, על השכיבה לפני משהו, על הסיפוק הרגשי שדבר כזה מאפשר

טל ניב
טל ניב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
טל ניב
טל ניב

1 נפל על פניו. נשכב על הרצפה. על האבנים. נשכב לפני הקדושה. לפני אלוהים. בלי לראות כוס קפה חד־פעמית מצד שמאל, מעבר למחסום, מתוצרת "הנמל מוצרים טובים לבית" ושתי פאות של ארגז קרטון שמישהו שיטח, אולי שוטר, שיהיה אפשר לשבת כי האבן קרה. והכל סביב צהוב. צינור מים מחליד משמאל ולקישוט האבן התחתון צבע אדמדם. בירושלים יש צלם חדשות חדש, ספנסר פלאט שמו, ובכל צילומיו ניכרת השתאותו המוחלטת: הנה הכניסה להר הבית, 27 בנובמבר, והנה האיש הזה, שפאתו מגולגלת סביב אוזנו, ששוכב על המעיל שלו. שלא הורשה להיכנס ונשכב לפני מחסום המשטרה. משתחווה לפני סורג המתכת הנייד. כתוב בתורה: "וַיֵּרָא יְהוָה אֶל־אַבְרָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי־אֵל שַׁדַּי־־הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, וֶהְיֵה תָמִים וְאֶתְּנָה בְרִיתִי, בֵּינִי וּבֵינֶךָ; וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ, בִּמְאֹד מְאֹד".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ