בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראיה חותכת

למה להתנצל כשאפשר לשכוח

הפער בין הנוף למה שרואים, בין הטקסט לעולם

תגובות

1 רציתי לכתוב על צילום של ילד בן חמש. אבל לא היה לי לב. לא היה לי לב לכתוב על צילום של ילד בן חמש, שהונח על הסדין הממשלתי של בית החולים הדסה בירושלים באותו יום ממש, אחרי שחטף כדור מתחת לעין ימין. כי במובן מסוים, במובן של אלה ש"לא מתנצלים" ועולצים בשמחה אדירה על כך שהם ימנים גלויים — שאינם מכירים בבושה כחגורת הצלה אנושית — צילומו של הנער הזה מעזה, הבוגר יותר, קל יותר לצפייה מצילומים אחרים. פלנלית על העיניים. קטין או לא קטין — פלנלית היא הנוהל. נעים בטבע, בתוך צבע ירוק־ירוק, שנתן החורף לעצים...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו