ראיה חותכת |

למה להתנצל כשאפשר לשכוח

הפער בין הנוף למה שרואים, בין הטקסט לעולם

טל ניב
טל ניב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טל ניב
טל ניב

1 רציתי לכתוב על צילום של ילד בן חמש. אבל לא היה לי לב. לא היה לי לב לכתוב על צילום של ילד בן חמש, שהונח על הסדין הממשלתי של בית החולים הדסה בירושלים באותו יום ממש, אחרי שחטף כדור מתחת לעין ימין. כי במובן מסוים, במובן של אלה ש"לא מתנצלים" ועולצים בשמחה אדירה על כך שהם ימנים גלויים — שאינם מכירים בבושה כחגורת הצלה אנושית — צילומו של הנער הזה מעזה, הבוגר יותר, קל יותר לצפייה מצילומים אחרים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ