מדוע יוצרים מבדילים בין קהל צופים רגיל למבקרים?

יוצרי הצגות ומופעי מחול דורשים מהמבקרים לראות אותם במיטבם. הקהל הרגיל צריך להסתפק במה שיש

טל לוין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
טל לוין

לפני כשנתיים ביקשתי לראות מופע מחול, שלמועד הביקורת הרשמי שלו לא הצלחתי להגיע. לאחר שמשרד יחסי הציבור אישר את התאריך החדש שבו אצפה במופע כדי לכתוב ביקורת, קיבלתי טלפון מהכוריאוגרף עצמו: "חשוב שתדעי שהקאסט שאת הולכת לראות הוא לא הקאסט המקורי שכל המבקרים ראו. הרקדנים טובים, אבל יש הבדל גדול בינם לבין אלה שעבדו איתי במשך שנה ועלו על הבמה בהופעות הראשונות". אפשר להבין את הרצון של היוצר להציג את עבודתו בתנאים המיטביים. אולם בקשתו של אותו כוריאוגרף משקפת תפיסה בעייתית, המבדילה בין הקהל הרגיל למבקרים. משנה תוקף לתפיסה זו ניתן לפני כמה שבועות, כאשר כוריאוגרפית מובילה אחרת דרשה ממבקרי מחול שלא להגיע למופע שלה משום שחשבה שהוא עדיין לא "מוכן" עבורם. הדרישה עלתה אף על פי שהכרטיסים לאותו מופע לא נמכרו במחירים מוזלים, ובאמצעי הפרסום השונים לא הגדירו את המופעים שכבר הועלו מופעי הרצה. כלומר בעוד שמבחינת הקהל "הרגיל" מדובר במופע מחול לכל דבר, היוצרים סברו שהצופים אינם זכאים לתנאים מיטביים כמו אלה שניתנים למבקרים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ