מתי התחלנו לקרוא לשפת הקודש "עִבְרִית" ולמה?

"שפת הקודש" ו"שפת עבר" היו השמות המקובלים לשפתנו. היוונים היו אלה ששינו את המצב

אילון גלעד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אילון גלעד

בשבוע הבא יחול "שבוע הלשון העברית", הכולל אירועים במוסדות חינוך ברחבי הארץ ואת כנס השפה העברית השמיני בראשון לציון. כהקדמה לאירוע זה, כדאי להקדיש את הטור לשם השפה שלנו.

במקרא נקראת השפה העברית "יהודית". המונח מופיע בתיאורים של המשא ומתן שניהלו שריו של חזקיהו עם האשורים מעל חומות ירושלים בשנת 701 לפני הספירה: "דַּבֶּר נָא אֶל עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ וְאַל תְּדַבֵּר עִמָּנוּ יְהוּדִית בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל הַחֹמָה" (מלכים ב' י"ח, כ"ו). גם נחמיה מתאר את שפתו בשם ״יהודית״ לאחר שיבת ציון במאה החמישית לפני הספירה, אף על פי שממלכת יהודה כבר היתה זיכרון רחוק: "וּבְנֵיהֶם, חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית, וְאֵינָם מַכִּירִים, לְדַבֵּר יְהוּדִית" (י"ג, כ"ד).

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ