איך הגיעה המילה "תִּיכוֹן" לבתי הספר?

המילה שכבר אינה נפוצה אלא ככינוי לגימנסיה ולאזור הגיאוגרפי ולים שלחופו שוכנת ישראל, היא למעשה "אמצע". השאלה, כמובן, היא מהיכן מסתכלים

אילון גלעד
אילון גלעד
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אילון גלעד
אילון גלעד

השורש ת.ו.ך מורה על היות דבר מה בתוך דבר אחר או בין שני דברים — כך בעברית ובשפות כנעניות אחרות. משורש זה ומהשורש ההופכי לו — ח.ו.ץ. — גזרו העברים הקדמונים שמות עצם במשקל קִיטָלוֹן, בהם ברובד קדום של השפה הִּדַּמְּתָה ה־ו׳ השורשית לתנועת חיריק שקדמה לה וכך נוצרו הצורות חִיצוֹן וְתִיכוֹן.

את שתי המילים האלו אפשר למצוא במקרא, כמעט תמיד בהקשר אדריכלי. כך, למשל, בתיאור המשכן בספר שמות: ״וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מַבְרִחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה״ (כ״ו, כ״ח). אם המילה ״תיכון״ היתה בשימוש פחות או יותר קבוע בימי בית ראשון, המזל לא שפר עליה בימי בית שני — והיא נדחקה לשולי השפה בידי מקבילתה הארמית אֶמְצַע, כחלק משיטפון של מילים ארמיות שהתקבלו בעברית באותם ימים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ