ראיה חותכת

עד כמה אפשר להזדהות עם ברבור

מהי רמת ההזדהות האפשרית עם חיה, שאפילו אינה יונק?

טל ניב
טל ניב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טל ניב
טל ניב

1 מיד אפשר לראות שזהו צילום המתאר מצב עצוב, ואת מצבו של הברבור, שקשה לתאר בדיוק את הרגש שלו, כי צילומי חיות אינם יכולים לתפוס את מבטן החוזר, ואת הסובייקטיביות, ה"אני", של החיה. ועוד של ברבור, שאינו יונק. ובנוסף לכל, יופיו וגם תוקפנותו משמעותיים כל כך בתרבות. כל כך הרבה רגש ומשאלות מושלכים עליו.

כמו "לדה והברבור" — הסיפור הנורא על זאוס שחשק בלדה אשת מלך ספרטה היפה והפך את עצמו לברבור והתנפל עליה בכוח והיא הרתה וכך בקעה הלנה ובאה לעולם. קוראת בפעם ראשונה עד הסוף את השיר הידוע של וויליאם בטלר ייטס. "פתאום מכה: כנפי ענק חובטות"*, בפתאומיות, ללא אזהרה, מתחילה התקיפה, שייטס מצדיק, ומסתכלת בצילום. אבל זה ברבור אחר. על הקרח הברבור פלומתי, גופו בהיר יותר מצווארו, עדין כמו קישוטי פורצלן, כמו רקדניות, סמל יופי. חי בזוג. לא הריח הביצתי, ריח עופות שוחים בטבע חריף וחמוץ עשוי בוץ חלקלק, תערובת של חומרים שתססו יחד ירקרקים במים סמיכים — אלא ברבור אגדה, שהיה אפרוח.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ