בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האופטימיות של אבא שלי ניצחה את השואה

מה מסביר את הישרדותם של מעטים, היכן שהושמדו רבים כל כך? האם בורכו בגנים טובים 
או בילדות מאושרת, שהעניקו להם חוסן? או שמא היו אלה מזל גרידא או השגחה עליונה? בראיון עם אביה, ניצול אושוויץ ואופטימיסט חסר תקנה, מנסה סמדר רייספלד לרדת לשורשי כושר ההישרדות ושומעת ממנו (שוב) על הנסים, צירופי המקרים, התושייה והתקווה

22תגובות

ניצלת, כי היית ראשון. ניצלת, כי היית אחרון, כי לבד, כי אנשים, כי לשמאל, כי לימין, כי ירד גשם, כי נפל צל, כי שרר מזג אוויר שמשי. מזל שהיה שם יער, מזל שלא היו עצים. מזל שמסילה, וו, קורה, בלם, מסגרת, סיבוב, מילימטר, שנייה. מזל שתער צף על המים. בגלל, מאחר ש, ובכל זאת, אף על פי מה היה אילו יד, רגל, כפסע, כחוט השערה מצירוף המקרים. (מתוך השיר "כל מקרה", מאת ויסלבה שימבורסקה) ויסלבה שימבורסקה, שכתבה את השורות האלה, לא הכירה את אבא שלי והכירה אותו היטב. עד הפרט האחרון המתוכנן,...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו