סמדר רייספלד
סמדר רייספלד

יושב לו סטודנט באולם הרצאות ותולה את מבטו במרצה שמולו. רק המזל יקבע אם יהיה זה מרצה מעולה או לפחות כזה שמתמצא בחומר או לפחות אחד לא משעמם, כיוון שהמנדט ללמד באוניברסיטה ניתן לאדם מתוקף היותו חוקר ולא בזכות כישוריו הרטוריים. לפעמים עולה בדעתו של הסטודנט סוגיה שמעניינת אותו, אבל לא נעים לו להטריד את 300 הסטודנטים האחרים שיושבים סביבו. אם בכל זאת הוא מעז, הוא מסתפק בשאלה קצרה ומרסן את אלה שמשתלשלות ממנה. פותח פייסבוק או ווטסאפ ושואל את עצמו למה בכלל לטרוח לבוא להרצאות, כשהוא יכול לצפות בבית בגרסה אינטרנטית של השיעור, ואפילו במהירות כפולה. אין לו תשובה נחרצת, והוא ממשיך לבוא.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ