שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
נועה מנהיים
נועה מנהיים

בלב האפלה זוהר מבעד לחלון בודד אורה הזהוב של אש דועכת באח, לצדה, אם צעירה מצמידה לחזה תינוק תפוח־לחיים. הבית דומם, הכל שקועים בשינה והילה מופזת אופפת את תמונת האשה והתינוק הקטן שבחיקה, בעוד היא מערסלת אותו ברכות ומפזמת באוזניו בלבד מילים שיעלו צמרמורת של אימה בעורו של כל אדם בוגר.

"הס, תינוקי
על קצה הצמרת.
כשהרוח נושבת, העריסה מתנדנדת.
כשהענף יישבר
העריסה תיפול.
מטה ייפול תינוקי
העריסה והכל"
.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ