האם הקנצלרית מרקל ממשיכה את דרכו של הקנצלר מטרניך?

200 שנה אחרי תבוסתה הסופית של המהפכה הצרפתית, הבורגנות האירופית משתוקקת שוב לשקט — ומוכנה לוותר לשם כך על הדמוקרטיה והחופש

עפרי אילני
עפרי אילני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים23
עפרי אילני
עפרי אילני

מי לא זוכר את היום שבו ערפו את ראשו של מלך צרפת, לואי ה–16? יש הרואים בכך את האירוע החשוב ביותר בהיסטוריה, המסמן את תחילתו של העידן המודרני. אבל הרבה פחות אנשים זוכרים את היום שבו מלך צרפת חזר לכס המלוכה. לא הוא, אלא אחיו, לואי ה–18. זה קרה בדיוק לפני 200 שנה, ב–8 ביולי 1815.

בשונה מאחיו חסר המזל שנתפס בגבול, יורש העצר חמק מצרפת ברגע האחרון. הוא ברח לגרמניה, לרוסיה ולאנגליה. בזמן שבמולדתו עלו ונפלו ממשלות מהפכניות בזו אחר זו, וקצין התותחנים נפוליאון בונפרטה מוטט בתי מלוכה ושירטט מחדש את מפת אירופה, מלכה הגולה של צרפת חי בדירות שכורות באדינבורו, בבראונשווייג ובליטא, מתחבא תחת זהות בדויה, נמלט מכל מדינה שצבא נפוליאון כבש. ואז, כשכבר זנח כל תקווה להניח את ישבנו על משהו שדומה לכס מלכות, פלש נפוליאון לרוסיה והובס. יורש העצר מבית בורבון הוחזר מאנגליה לפריז ב–1814.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ