בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרידה מאיצ'ה ממבוש, הבוהמיין האחרון

יצחק (איצ'ה) ממבוש היה אמן, ממייסדי עין הוד, אדם מצחיק והוגה דעות. 
אבל מעבר לכל אלה, כמעט בלתי אפשרי היה לתחום אותו להגדרה אחת ברורה. 
נחמיה שטרסלר מעלה זיכרונות המציירים את דמותו

26תגובות

המארח פיהק פיהוק אדיר, מתח את ידיו לצדדים והעביר את מבטו סביב השולחן. אבל האורחים התעלמו. הם המשיכו לפטפט ולנשנש, בלי להתייחס לסימני המצוקה הברורים. מרוב ייאוש הפסיק המארח לדבר, שקע בתוך עצמו בעצבות גדולה ומילא פיו מים. אבל גם זה לא עזר. גם זה לא עשה כל רושם על האורחים. מה הייתם עושים במצב כזה, שכל אחד מכיר? איך הייתם מתנהגים במקרה שבו הזמנתם כמה חברים טובים לארוחה, אבל לאחר שלוש שעות של לעיסה ודיבורים הם נשארים דבוקים לכיסא ולא הולכים הביתה? ואתם כבר שבורים מעייפות, מתים ללכת לישון ולא...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו