טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה אנחנו לא יודעים לבחור את המנהיגים שלנו

גם כשאנחנו מאמינים בכל לבנו שאנחנו בוחרים בחירה פוליטית מושכלת — הלב שולח יד לקלפי. 
ביום שבו לא נכריח את הפוליטיקאים לדבוק באידיאולוגיה, נוכל לבחור בחוכמה את עתידנו

תגובות

אחד מזיכרונותיו הבהירים של אבי כילד יהודי בגרמניה של ראשית השלטון הנאצי היה ביקורו של הדוד ואלטר באחד הערבים של 1933. חיוור כשד ונוטף זיעה נכנס הדוד ואלטר לבית אבי כשהוא מתקשה לעמוד על רגליו. לאחר שהושב בסיוע בני הבית ולגם מכוס היין שהובאה לפניו, הפך מבט האימה על פניו למבט של בושה. "כושפתי", יילל בבכי חרישי. כשנרגע מעט, סיפר את שאירע. בדרכו מתחנת הרכבת לבית מארחיו עבר ואלטר במקרה בעצרת המונית של המפלגה הנאצית. תחילה חרד לנוכח ההמון המשולהב, אך מששוכנע שמראהו הארי לא יסגיר את מוצאו, השתלטה עליו...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות