ראיה חותכת

באמת מירי רגב? את רוצה שיהיה אפשר לירות בילדה הזאת?

החד־משמעי והרב־משמעי בשאלה: האם מוסרי שילדים ישתתפו במאבק הלאומי של הוריהם

טל ניב
טל ניב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים286
טל ניב
טל ניב

1 אחיה הושכב על סלע, כמו יצחק בתנ"ך, ולא נראה בפרט כאן מהפריים השלם. רק חרולי השדה מאחור, הסלעים המחוררים, פניה הסימטריים של אהד תמימי נמתחים בין גבותיה, פיה מוטה מעט. היד מונחת על קנה הנשימה שלה. הווידיאו של האירוע מוכר, כולל קריעת המסכה מעל פניו של החייל, שנשלח "לבצע מעצר" של אחיה בעת . אבל מבט בפרט — בגבה המקושת לאחור, בידו של החייל, שנוגע בבריח שלה — מזכיר לי שאלימות, חיכוך, התנגדות, אומץ לב, הגנה עצמית, תעוזה — כולם נטבעים בזיכרון של הגוף. ילדה שמרגישה את היד הזאת על הצוואר, קורה לה משהו בנפש. זה ברור. אבל כאן צמתה הבלונדינית העבה, שסורקה הצדה, שוכבת על זרועה. ידו של החייל מתחת לסנטרה המשולש. ומעל העין הכחולה שעל החולצה, שבכל מקום אחר נלבשת כמחווה היפסטרית חסרת־גיל, ונלבשת כאן על פי גילה, הדפס טוויטי. ביגוד גלובלי, "מערבי". צמתה השנייה קלועה בצד הראש, כמו בתסרוקת רוסית, כמו שעושות נערות מתבגרות. הרצועה על חזה של מסכת הגז. האם אהד תמימי צריכה להילחם בחיילים? אולי לא. הדעה של הוריה בעניין היא החשובה. האם ילד צריך ללכת ברגל במדבר מאריתריאה למקום טוב יותר? האם ילד סורי צריך לעבור במחנה עלוב בקאלה בדרכו ברגל לבריטניה? זו בריחה מאסון וממילא ילדים חיים בעולם של ההורים. כאן, החיילים באו אל ביתה שלה. לא היא אליהם. צריכה או לא צריכה, לא כל ילדה בגילה רואה חיילים חמושים עד השיניים כל היום, מסיירים סביב כפרה כדי לשמור על האדמות שניתנו למתנחלים. אהד תמימי גם רואה את משפחתה מתנגדת. לא רק כנועה. לא רק נכפפת. היא עצמה גם חוטפת, כאן, על הסלע, בזמן שהמשפחה מחלצת את הבן מהחייל.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ