בקרוב תל אביב תפלוט אותי ואאלץ למצוא מחסה בחיפה

לפעמים אני חושבת על עצמי כבת למעמד חדש — מעמד נוודים עירוני. בקרוב לא תהיה לי ברירה ואיאלץ לעקור שוב מביתי בתל אביב. הפעם אולי לחיפה

תהל פרוש
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים149
תהל פרוש

1 יום אחד, כמו בהזיה, קרס הבניין שמול החלון שלי. הקומה השלישית נפלה על הקומה השנייה והשכן של הקומה השלישית נפל לסלון של הדירה מתחתיו ופונה לבית חולים. זה היה בזמן מלחמת צוק איתן וחשבתי שטיל פגע בבניין, אבל התברר שזה היה אסון שנבע מהזנחה. העירייה גידרה את הבניין בגדרות כחולות של האגף לשיפור פני העיר והשכנים התגודדו סביב סביב בהתרגשות. מרים, השכנה שלי שגרה בקומה מעלי, בחדר טחוב שקירותיו שקועים, יצאה החוצה בחלוק ושיער רטוב. בכל פעם שפגשתי אותה בחדר המדרגות בזמן אזעקה היא היתה נושאת נאום חוצב להבות על הזוועות שעושים בעזה. מול הבניין הקורס היא הסתובבה עם כוסית וויסקי זהבהב, שיכורה קצת, וצעקה: "נולדתי בכ"ט בנובמבר ואני כמו הציונות. החלום — ושברו!" היא הרימה את הכוס גבוה, כאילו משיקה לחיים עם אלוהים, "כמה פוטנציאל היה, ותראו מה יצא בסוף!"

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ