בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראיה חותכת

הציורים של ענבר שריון הם הצהרה על בדידות

הציורים של ענבר שריון הם הזמנה להסתכל על מתעמלת שלא רוצה לספר, אבל בכל זאת מראה. כמה היא מתוחה. מודאגת. מבודדת

5תגובות

ציורים יחידאים, של דימוי אחד, וגם ספורים, מעטים, כמו זה של ענבר שריון — יכולים להיות אדירים. אבל קשה לדעת אם הם מבשרים גוף יצירה גדול — בקו מינימליסטי, יכולת שכוחה באיפוק — או שהם מה שהם. רק זה. וזהו. עד שתהיה פריצה, או שיכחה. אי אפשר לקבוע. אבל שני התצלומים האלה של העבודות של שריון, המצוירות ללא רקע, כמו סקיצה, מחזיקות שתי נקודות מבט. המבט של מי שמסתכל בהן, והמבט של המתעמלת עצמה, שגם מבטה מתפצל, כי היא מתוארת כמי שרואה את עצמה מבחוץ. במילים אחרות, זהו ציור על בדידות. פעולה (במה שנראה) כחלל...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו