גסטרופוביה, קווים לדמותה: מי מפחד לאהוב אוכל?

מזון הוא תרבות; הערצת השפים טובה מסגידה לגנרלים; ואין אדם שאינו זקוק לרגעי מפלט מהמציאות היומיומית. רונית ורד עונה לעפרי אילני, שיצא נגד תרבות הפודיזם, וממליצה על עוד כוסית

רונית ורד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רונית ורד

דוקטור אלי לנדאו המנוח, איש שאהב את תענוגות השולחן בכל לבו ומאודו, נהג להזכיר תכופות לסובבים אותו שאוכל הוא בסופו של יום (או בתחילתו) — משהו שמחרבנים. לנדאו, ג'נטלמן פולני מנומס שניחן לא רק בכישרון כפיים לבישול אלא גם בידע היסטורי־תרבותי מעמיק בתחום הקולינרי, הצטיין בראייה מפוכחת: מעשה האכילה הוא רגע של הנאה צרופה, מחר ילך מושא ההנאה בדרך כל ביוב ("את כל כספי עלי אדמות השתנתי וחירבנתי", נהג לומר בעליצות, שהצביעה אף היא על טבעו החולף של העונג וסדרי העדיפויות שבחר לחייו).

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ