בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראיה חותכת

רגע האמת כששני גברים חזקים מתנשקים

5תגובות

1 שרשרת חרוזים כחולים, וכתמי־בגרות שנשארים אחרי שהפצעים חולפים, והשיער מקליש ובכל זאת צרוב, צבוע ומסורק קדימה, שפתיים חומות מרוב דם. הפנים האלה, מתוך סדרה של האמן הגרמני הידוע מאוד מאסכולת דיסלדורף, פרופ' תומס רוף, מזכירים לי את פני חברי הראשון וגם את חטאי. כשכתבתי על דיוקנאות הענק שהציג איתמר פריד לפני שנים אחדות, לא הזכרתי את רוף. באמנות, בכתיבה על אמנות, דבר נבנה מדבר, מתייחס לדבר, ובלי הצהרה אי אפשר. דיוקן טקסונומי — ממיין באופן "אובייקטיבי" — עוד לא אמר את המילה האחרונה באמנות. או...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו