בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרק גנוז מספרו של חיים ויצמן מגלה מה הוא חשב על בן-גוריון

כיצד ייתכן ש"מסה ומעש", ספרו עב הכרס של חיים ויצמן מ–1949, כלל רק ארבע התייחסויות אקראיות 
לראש הממשלה הראשון וחברו לתנועה, דוד בן־גוריון? פרק גנוז מתוך הספר, שהקריאה בו התאפשרה לאחרונה, מראה שלפעמים הנעדר חושף יותר מהנוכח

39תגובות
לע"מ

באחת מישיבות מזכירות מפא"י ציינה גולדה מאיר שהיא אינה מוצאת טעם בכתיבת זיכרונות. מדוע לעשות זאת? תהתה. את מה שמעניין היא אינה יכולה לספר, ולפיכך זיכרונותיה יכללו רק את הדברים הלא מעניינים. ואמנם, לעתים עצם העובדה שדבר מה אינו מופיע בספר או באוטוביוגרפיה היא סימן לכך שהוא בעל עניין — דוגמת הערתו החכמה של שרלוק הולמס על המקרה המוזר של הכלב שלא נבח בלילה. במילים אחרות, לפעמים ההיעדר אומר דרשני. ספרו של חיים ויצמן, הנשיא הראשון וממנהיגי הציונות מראשיתה, "מסה ומעש", שפורסם ב–1949, שלוש שנים לפני...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו