דן הרמה ואן ווס
אמסטרדם
דן הרמה ואן ווס
אמסטרדם

ושוב, הארץ כולה עוצרת את נשימתה בציפייה. כל שנה, ב–5 בדצמבר, משפחות הולנדיות מתאספות סביב האח ומחכות לצלצול בדלת. כשנשמע הפעמון הילדים רצים אל הדלת, פורצים החוצה אל הרחוב, מביטים מצד לצד, אבל הם תמיד מגיעים מאוחר מדי. אין כל זכר לפיט השחור ולסינטרקלאס. ה"הוכחה" היחידה לביקורם: שקית מלאה מתנות. בשנים האחרונות ספג החג המסורתי שלנו ביקורת מהאו"ם ומהקהילה הבינלאומית. למה? בגלל פיט השחור, או זְוָורְטֶה פּיט, כמו שהוא נקרא בהולנדית: גברים לבנים (בדרך כלל אבות או דודים) שפניהם צבועות בשחור, שפתיהם צבועות באדום עז ולראשם פאת אפרו משתטים יותר מכרגיל ומצייתים להוראות אדונם. כיצד ייתכן, תוהה הקהילה הבינלאומית, שמדינה סובלנית כל כך כמו הולנד ממשיכה להעלים עין מהמנהג המוזר הזה?

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ