מה אירוטי בחומוס ולמה הגיהינום הוא הזולת

כדי להסביר באמת את הפחד שלנו מהאחר יש לנדוד למחוזות הדמיון והפנטזיה. 
כדי להפסיק לפחד אפשר דווקא לשוב למציאות ולגוף הממשי

גבריאל בוקובזה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
גבריאל בוקובזה

ב–1944 עלה בפריז המחזה "בדלתיים סגורות" של ז'אן פול סארטר. הימים ימי מלחמת העולם השנייה וסארטר חזר זה מכבר משנה בשבי הגרמני. במחזה נעולים גבר ושתי נשים שהלכו לעולמם בחדר שמתברר שהוא הגיהנום. השלושה ממתינים שיבואו לענות אותם, אך איש לא מופיע עם מצבטות מלובנות. הזמן חולף. אט אט הנידונים מבינים שעצם השהות אחד בנוכחות השני היא העונש. כל אחד מהם הוא התליין של האחר; אין כל צורך בעינוי נוסף או בהתערבות מבחוץ. לסבול את האחרות של האחר לנצח — אין דין קשה מזה. לקראת סיום פוסקת אחת הדמויות נחרצות: "הגיהנום הוא הזולת" (L'enfer, c'est les autres).

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ