תחת השמש

לשירת ליידי גאגא הקהל יעבור לדום

בשונה מהדעה המקובלת, הברית בין המאבק ההומוסקסואלי לשמאל היא קצרת ימים ורופפת. 
אמיר אוחנה הוא רק סימפטום למגמה כלל עולמית של הומו-לאומיות

עפרי אילני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים90
עפרי אילני

הנציגה הראשונה של קהילת הלהט"ב בכנסת היתה מרשה פרידמן ממפלגת רצ, פעילה פמיניסטית אמריקאית שהיתה ממייסדות התנועה לזכויות האדם בישראל. אמנם פרידמן יצאה מהארון רק אחרי שכהונתה בכנסת הסתיימה והיא חזרה לארצות הברית, ועם זאת כבר כחברת כנסת היא התבלטה בחוסר הקונפורמיות שלה. הח"כים כינו אותה "מומחית לפורנוגרפיה" והזדעזעו מכך שלבשה מכנסיים. מיד אחרי מלחמת יום כיפור היא עסקה בנושאים שנחשבו אז שוליים כמו אלימות במשפחה, לגליזציה של סמים והזכות להפלה. ככל הנראה היתה פרידמן אחת המחוקקות הרדיקליות ביותר בכנסת אי פעם. באופן אירוני, אפילו שולמית אלוני (שהכניסה את פרידמן לכנסת) ניסתה למנוע את התבטאויותיה הפרובוקטיביות — מה שהביא בסופו של דבר לפילוג בין השתיים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ