ראיה חותכת

כלב מביט קדימה

להביט בעיני חיה זו חוויה נהדרת, וגם מוזרה, משום שחיבתה אינה מובעת במבט

טל ניב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
טל ניב

1

גלדי קרח ואניצי שלג, ודבלולי שיער, ואף רטוב דולף, ועין אחת נסתרת בין תועפות שיער רטוב, כמו התסרוקת של האגריד, המורה הענק למחצה לטיפול ביצורי פלא של ג'יי קיי רולינג. כי הכלב הוא לא "משהו" אלא מישהו. כלב שעיר, רטוב, מקורר, בתצלום יפה, וחתוך יפה, המתאר את כיכר טיימס המושלגת ב"סנומגדון" — שיש בו כמובן גם טפל: בן האדם שחי עם הכלב, ששיניו וזקנו נראים מימין. מלבד החדות, המפרקת את תלתלי זקנו הלבן בקצותיו של הכלב, מה שיפה בצילום הזה זה המבט. המבט למצלמה, או מבטו שנתפס במצלמה. ומבטו הוא גם המהות הסובייקטיבית שלו. האם הוא מביט, בכוונה, ומה הוא רואה — כל זה אינו ידוע, אבל המבט בו, בתצלום, מחלץ את המבט של הכלב. הוא ממשמע אותו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ