שלמה נקדימון
שלמה נקדימון

העד האחרון לקרב האבוד שניטש בשדות קיבוץ בית קשת במרץ 1948 מת ב–23 בדצמבר האחרון, והוא בן 94. הוא הותיר מסמך כתוב, שחזור של הקרב, עדות ממקור ראשון, ואף שהורה ליורשיו לחשפו לאחר מותו, מסרבת אלמנתו לפרסמו.

וזה מה שאירע באותו קרב: פל"ם, פטרול לוחם, ערך סיור בשדות קיבוץ בית קשת בגליל התחתון, אליהם השתוקקו השכנים הבדואים ועדריהם. הפטרול יצא להניסם. מהקרב שהתפתח ונסתיים בזמן קצר, לא חזרו שבעה לוחמים. על הפטרול פיקד עַלי בן־צבי, בנו של מי שהיה אז נשיא הוועד הלאומי של היישוב היהודי וכחלוף ארבע שנים נבחר לכהן כנשיאה השני של מדינת ישראל. האב, יצחק בן־צבי מת לפני 53 שנים. כל חייו ביקש לדעת את הפרטים המדויקים על נפילת בנו וחבריו. נערכו תחקירים ונגבו עדויות. "נשאר ספק אם הוא (עלי) וחבריו נהרגו מכדורי המרצחים או שמרו כדור אחרון לעצמם — ועדיין הדברים סתומים", כתב האב המנהיג בתחקיר לא מתוארך, שנערך זמן לא רב אחרי הקרב. הפטרול מנה שמונה לוחמים. הלוחם השמיני, כאמור, שרד. תולדות חייו נכתבו בראשי פרקים במודעת האבל שפירסם משרד עורכי הדין שבראשו עמד: "ניצול שואה, שורד מחנות ריכוז, רב פעלים בבניין הארץ, בקיבוץ, בפלמ"ח, בשירות החוץ של מדינת ישראל, בייצוג ההתיישבות העובדת ובהקמת משרד עורכי דין". שם משפחתו היה הימלשיין, ועם הצטרפותו לשירות החוץ שינה את שמו לראובני, יעקב ראובני. הקרב האבוד התרחש בעת היותו איש פלמ"ח, מראשוני קיבוץ בית קשת. סיפורה של כתבה זו מתייחס לקרב בבית קשת, בטרם שינה הימלשיין את שמו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ