מזון אלים: דרכו המופלאה והעקובה מדם של השוקולד - הקצה - הארץ

מזון אלים: דרכו המופלאה והעקובה מדם של השוקולד

הוא ניתן לבני המאיה כמתנה מהאלים, שימש כמטבע עובר לסוחר והוגש לבני מלוכה בגביעים שנעשו מגולגולות אויביהם. הוא היווה מכשיר לנקמתם של שודדי ים יהודים ונקשר בגורלם של מרטירים נוצרים. הוא עבר בין ידיהם של עבדים קריביים, עמד במרכזן של יצירות אמנות וכעת הוא הולך ונעלם מן העולם. לאורך ההיסטוריה החליף השוקולד שליטים וטריטוריות, אך מורשתו עודנה דת, דם וזהב וטעמו טעמה המתוק של התאווה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
נועה מנהיים

לפני אלפיים שנה, ב–13 בפברואר, נמלאו רחובות בירתה המערבית של הציוויליזציה, רומא, בנשים ממתינות. עשרות נערים התפשטו מהטוגות שלהם לפני מקדשה של לופה, הזאבה המיתית שהניקה את רומוס ורומולוס מדדיה, ואז לקחו מידיו של הכוהן את שלחיהן המדממים של העזים שהקריב ושעטו איתם ברחובות כשהם מצליפים בנשים המצפות לפרי בטן או לזיווג. זה היה האות שסימן את תחילתה של הלופרקאליה, חגיגת הפריון והטהרה, שלוותה גם בהפקרות לא טהורה כלל שהובילה פעמים רבות לפריון המיוחל. בתרבויות החקלאיות הקדומות, זו היתה העת לציון מות החורף ותחיית האביב. אבל בעיצומם של ימי החינגה האלה, בשנת 280 לספירה, מאמין באל־שקם־לתחייה עמד למות על קידוש שמו. הבישוף ולנטינוס נאשם בכך שחיתן זוגות בניגוד לצו הקיסר קלאודיוס השני, שהעדיף שהגברים הצעירים בצבאו ישתמשו בליבידו שלהם לטובת התנטוס, לא הארוס. בעודו במעצר בית הספיק ולנטינוס, או ולנטיין, כפי שהוא נקרא ברב המכר של ימי הביניים, "אגדת הזהב", להשיב לבתו העיוורת של הסוהר שלו את מאור עיניה, אך הקיסר הורה על הוצאתו להורג והבישוף הוכה באלות וראשו נערף — לא לפני ששלח מכתב לנערה שריפא וחתם עליו במילים האלמותיות, "ולנטיין שלך".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ