קווים לדמותו של הפחדן הישראלי המצוי

הישראלים, שמשוויצים תמיד ביכולתם לדבר דוגרי, לא מעזים להתקשר לבנאדם ולהודיע לו שהוא לא התקבל לעבודה

נועה אסטרייכר
נועה אסטרייכר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נועה אסטרייכר
נועה אסטרייכר

אדם קרוב אלי מחפש עבודה כבר כמה חודשים. הוא מנוסה, חרוץ, ואם מקום עבודתו האחרון לא היה נבלע במעיה של חברה גדולה, מהלך שלווה כמובן בגל עצום של פיטורים — היה ממשיך לעבוד באותה משרה צנועה ולא־זוהרת עד גיל פרישה. הוא מה שנקרא היום "מהדור הישן", כלומר הדור שבו בני אדם יכולים היו לעבוד כל חייהם במקום עבודה אחד, מקסימום שניים. בלי קפיצות ממשרה למשרה, בלי קידומים דרמטיים או בונוסים, אבל גם בלי ענן של חששות מפני הארעי והלא ידוע. לא מדובר בחברת החשמל — סתם מקום עבודה פרטי, אפור וקטן שלפתע אחזה אותו טלטלה גדולה ורבים מעובדיו הוותיקים הושלכו החוצה עם פיצויים מינימליים ותו לא. כך נאלץ אותו איש להיחשף, שלא בטובתו, לזירת הגלדיאטורים המדממת והמזוהמת של מחפשי העבודה בישראל.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ