ראיה חותכת |

שתי נקודות מבט של אמהות על ילדות

מהי השגחה הורית טובה? 
גם האופן שבו מצלמים את הילדה

טל ניב
טל ניב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טל ניב
טל ניב

1

בשני התצלומים האלה הילדה מחזיקה את הבובה שלה והאם המצלמת מתבוננת בילדה שלה, כל אחת אחרת. ואני מכירה את שני המצבים. במטוס בדרך לפגישה עם קרובי משפחה בחוץ לארץ (ביטוי משונה קרובי משפחה, ועוד יותר משונה האוקסימורון "קרובים־רחוקים") ואת המצב השני, היומיומי, בדרך לבית ספר. ואני מכירה את הנעשה בתצלום בית הספר, גם מהזווית של הילדות. מהזווית של מי שהלבישו אותה באותו מעיל באותו צבע כמו אחותה, למרות שאנחנו לא תאומות. שתי הילדות לבושות אותו מעיל ורוד. הגדולה, מסורקת בלי פוני, מביטה למצלמה, אל אמא שלה, חנה נצר־כהן, שתיעדה אותן מדי יום בירושלים, בשיכון, בדרך לבית הספר. הקטנה, אחותה, עם פוני, בפרופיל. הגדולה מחזיקה ביד ציפור. לא ציפור, אלא בובה שהיא קראה לה "סמור". שאלתי במייל את נצר־כהן. המקור של הסמור ברור בתוך כף ידה. מחוץ. בובה שעוזרת לה לצאת מהבית.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ