החטא הבלתי־נסבל שבליברליות

האמונה הרב תרבותית מציעה לנו קיטש מוסרי שלפיו הקורבן 
תמיד צדיק, והמדוכאים יותר ליברלים מהליברליזם עצמו. 
בעולם הממשי זה לא תמיד המצב

גדי טאוב
גדי טאוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים277
גדי טאוב
גדי טאוב

הסיסמה "רב־תרבותיות" הפכה לכל כך שגורה על לשוננו, עד שאנחנו משתמשים בה לתאר דברים שונים. ברבים משימושיו הפופולריים המונח הוא לא יותר משם נרדף למידה של פלורליזם. מנקודת מבטה של תרבות דמוקרטית וליברלית אין בזה, כמובן, כל בעיה. אבל במקור המונח מצביע על דבר הרבה יותר דרסטי מזה, שהסתעף מתוך התפיסה הפוסט־מודרנית: כשם שעמדות פוסט־מודרניות גורסות שאין אמת, כך גורסת העמדה הרב־תרבותית שכל התרבויות שוות בערכן. לפיכך אין ערכים בעלי תוקף אוניברסלי, ולכן אין לשום תרבות אמת מידה לשפוט בה את האחרות. בעיני עצמה, העמדה הרב־תרבותיות היא בעצם הרחבה של הדמוקרטיה מבני אדם לערכים. לא די להכיר בכך שכל בני האדם שווים בערכם. כדי שיהיה שוויון ממשי ביניהם, עלינו לכבד את תרבותם כשווה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ