בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האיש שלנו בפריז

הבגט המסורתי - 280 גרם של אושר

"בגט מסורתי", בדיוק כמו "שמנת של פעם", הוא מאכל שהוא בעצם תרגיל בנוסטלגיה מדומיינת

48תגובות
בנואה ניקולה, שופט בתחרות "הבגט הטוב ביותר בפריז"
אי־אף־פי

1 בספרה השני של מארי דרייסק, רב המכר "לידת רוחות הרפאים", בעל החוזר הביתה מהעבודה מוצא שאשתו שכחה לקנות לחם. הוא מודיע לה שהוא קופץ לבולנז'רי הפינתי לקנות בגט, ואנחנו מחכים יחד איתה לשובו. כעבור חצי שעה ו–40 עמודים היא נאלצת להבין שהוא עזב אותה: "לבי הלם בי בכל הכוח, איפה לחפש אותו אם לא במאפיות האלה, שהיו כבר ריקות או סגורות, חוסר האונים שלי החליש את רגלי, גופי התרוקן ממני והתמלא בחומר זר, כמו היה מחסן קמח או מרתף של דמעות". בתרבות הצרפתית, הבולנז'רי הוא תמיד מוקד כל הסכנות, ולא רק...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו