בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראיה חותכת

אחרי האלימות, זמן להתבוננות

בפרויקט הגמר של עתליה רינסקי הנוכחות של טראומה נעשית ברורה

תגובות
צילום של עתליה רינסקי
עתליה רינסקי

1 
כשאני מסתכלת בעבודה הזאת של עתליה רינסקי אני מזכירה לעצמי שוב ושוב שזה תצלום. עיבוד. שאין לזה כוחות־על. שאני לא צריכה לרוץ לפרק את החוטים שהושחלו בפירסינג, בניקוב, בגבה של האשה הצעירה. שאני לא צריכה לרוץ להציל אף אחת. שלמרות שקשה לראות את החורים בגוף, לראות את המצב שבו נמצאת המצולמת ולחשוב על העמדה, המצב, של המצלמת, רינסקי — זו המחזה. אי אפשר לפחד מהפאניקה שהדימוי הזה מעורר. אי אפשר לבטלו בקביעה שהוא לא אסתטי דיו. אני מרגיעה את עצמי, הוא אינו יכול להכתים את המביטה באלימותו המיותרת,...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו