בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראיה חותכת

יוסי ברגר, אדם ממוקם בעולם

הצלם יוסי ברגר התעקש שהוא מספר לא רק את הסיפור של עצמו, אבל העצב בתערוכה האחרונה שלו הוא עליו

3תגובות

"כשאני רואה צילום — הדבר שאני רואה הכי טוב הוא הצלם". (יוסי ברגר, 1960–2016. ראיון מצולם מ–2011 לרגל תערוכת היחיד "ויהי ערב ויהי בוקר, יום אחד" במוזיאון תל אביב) 1 יוסי ברגר דיבר מאוד מאוד יפה. כלומר, גם המוזיקה והניגון של דיבורו וגם עצם הדבקות באידיאל השיחה — כפעולה תרבותית, כפעולה של הוראה, שיתוף, פרישת רעיונות, הזמנה אל אופני המחשבה של המשוחח. משהו שיש לו גבולות ברורים, אבל גם זרימה מתנגנת. שרית שפירא הגדירה את התכונה הזאת "אינטימיות בדלנית". היא כתבה את זה בתוך מאמר משכיל, ולדעתי...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו