בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רומן המכתבים, קן תפילות נידחות

אפילו בעידן הווירטואלי לא פג קסמו של הדואר, שהעניק לנו במאה ה–17 סוגה ספרותית: האפיסטולריות, רומן המכתבים. "אהבה וידידות", אחת מיצירותיה הראשונות של ג'יין אוסטן, שמתפרסמת לראשונה בעברית במקביל לעלייתו לאקרנים של עיבוד קולנועי שלה, שייכת לז'אנר הזה, שהקדים את הריאליטי בטשטוש הגבולות שיצר בין מציאות לבדיה

5תגובות
אהבה וידידות
Ross McDonnell / ©Churchill Pro

כמו רבים מאחיו לנשק, גם ג'יימס הניגן שב משדה הקרב של "המלחמה הגדולה", כשהוא סובל מפוסט־טראומה, או כפי שכינו אותה באותם ימים, "הלם פגזים". כשהשתחרר החל לעבוד במשרד הדואר באדלייד, אוסטרליה, אבל לאחר עימות פיזי בינו לבין אחד מנערי השליחויות, הניגן, גבר גדול ומאיים למראה, פוטר. ב–17 בדצמבר 1926, חזר למשרד, חמוש בנשק. הניגן ירה ופצע קשות שניים מהעובדים לפני שהוכרע על ידי מנהל המברקייה, וירה לעצמו בראש. הוא מת במקום. זהו מקרה המוות המתועד הראשון ששמו נקשר במוסד הדואר, אך הוא לא היה האחרון. מאז ועד...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו