חרא הוא עניין פוליטי — אמנות של חיים מחורבנים

1


פעם לקחתי סמינר בספרות אצל פרופסור נערץ ובעל שם שהיה מפחיד את תלמידיו בקפריזיות של התקפי משמעת חמורים. אפשר לומר שהיה לו סופר אגו שיצא מכלל שליטה. בכל אופן, יום אחד הוא הקדיש שיעור לסופר ברונו שולץ, שהגסטאפו רצח. הוא הקריא לנו את החלק שבו דויד גרוסמן בספר "עיין ערך: אהבה" הופך את ברונו שולץ לדג סלמון בים הצפוני. זה היה טקסט פיוטי מאוד וטרגי, כאב לב אחז בכל התלמידים, שקט גמור השתרר בכיתה הזאת ורק סטודנט אחד החריק תחתיו כיסא וקם ללכת.