חרא הוא עניין פוליטי — אמנות של חיים מחורבנים
חגיגות הצנזורה בישראל מנסות לנקות את האמנות מביטויים אלימים לכאורה, אבל זה מאבק אבוד מראש. האלימות האמיתית תמשיך לבעבע
1 פעם לקחתי סמינר בספרות אצל פרופסור נערץ ובעל שם שהיה מפחיד את תלמידיו בקפריזיות של התקפי משמעת חמורים. אפשר לומר שהיה לו סופר אגו שיצא מכלל שליטה. בכל אופן, יום אחד הוא הקדיש שיעור לסופר ברונו שולץ, שהגסטאפו רצח. הוא הקריא לנו את החלק שבו דויד גרוסמן בספר "עיין ערך: אהבה" הופך את ברונו שולץ לדג סלמון בים הצפוני. זה היה טקסט פיוטי מאוד וטרגי, כאב לב אחז בכל התלמידים, שקט גמור השתרר בכיתה הזאת ורק סטודנט אחד החריק תחתיו כיסא וקם ללכת. הפרופסור הפסיק את ההקראה באחת. "אם אתה מתכוון לצאת...
תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר